חוקרים ישראלים פיתחו חיישנים זעירים לזיהוי גידולים סרטניים בדיוק גבוה. החיישנים תומכים במיוחד בתהליכים של הסרת גידולי מוח בניתוחים מורכבים. הם מסמנים את גבולות הגידול ומסייעים למנתחים לפעול בדיוק רב. הטכנולוגיה מפחיתה פגיעה ברקמות בריאות ומשפרת את תוצאות הניתוח.
אתגרי הזיהוי בניתוחים
רופאים משתמשים באמצעי דימות כמו CT לזיהוי גידולים. השיטות מציגות את עיקר המסה אך לא תמיד מגדירות גבולות מדויקים. מצב זה מקשה על הסרת גידולי מוח בצורה מלאה ובטוחה. לכן רופאים מסירים לעיתים גם רקמות בריאות סביב הגידול. גישה זו עלולה לגרום לפגיעה תפקודית מיותרת.
כיצד פועלים החיישנים החדשים
החוקרים פיתחו ננו־חלקיקים שמזהים פעילות ייחודית של תאים סרטניים. הם התמקדו באנזימים בשם קטפסינים שמופיעים בריכוז גבוה בגידולים. החלקיקים נושאים תגים פלואורסצנטיים המבוססים על ציאנין. במצב רגיל התגים אינם פולטים אור נראה. כאשר החלקיקים פוגשים תאים סרטניים, האנזימים מפעילים אותם. החלקיקים מתפרקים ומולקולות הצבע מתחילות לזהור. הרקמה הבריאה נשארת חשוכה ולכן יוצרת ניגוד ברור.
שיתוף פעולה קליני מתקדם
המחקר כלל שיתוף פעולה עם צוות נוירוכירורגי בבית החולים איכילוב. במסגרת זו השתתפה גם ד"ר רחל גרוסמן. החוקרים בדקו את הטכנולוגיה במודלים של עכברים עם סוגי סרטן שונים. חלק מהעכברים נותחו ללא שימוש בחיישן החדש. חלקם קיבלו את החיישן לפני הניתוח.
הסרת גידולי מוח: תוצאות המחקר
בעכברים ללא החיישן הופיעו גרורות או חזרת הגידול במהירות. רק 40 אחוז מהם שרדו לאחר 120 ימים. השימוש בחיישן שיפר משמעותית את שיעורי ההישרדות. כ-80 אחוז מהעכברים נותרו בריאים לאחר אותה תקופה. החוקרים השוו את החיישן לחיישנים קיימים בניסויים קליניים. החיישן החדש הציג רגישות וסלקטיביות גבוהות יותר. הוא פעל במהירות גבוהה יותר בהשוואה לחלופות.
יתרונות קליניים ועתיד הטכנולוגיה בהסרת גידולי מוח
החיישן מאפשר הזרקה מספר שעות לפני הניתוח בלבד. אין צורך באשפוז מוקדם של המטופל. החוקרים רשמו פטנטים ומקדמים שיתופי פעולה עם חברות תרופות. הם שואפים להתחיל ניסויים קליניים ולהתקדם לייצור רחב. הטכנולוגיה עשויה לשפר את הדיוק בניתוחים מורכבים. היא יכולה להגדיל את סיכויי ההחלמה של מטופלים.