במחקר שפרסמתי לאחרונה בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת חיפה, בחנו שאלה חדשנית: האם פעילות מערכת העצבים האוטונומית, כפי שהיא משתקפת במדד פשוט יחסית מהלב, יכולה לנבא את מהלך מחלת הגליובלסטומה מולטיפורמה (GBM). אחד מגידולי המוח האגרסיביים ביותר.
למרות ההתקדמות המשמעותית בטיפול בגידולים אלו, הפרוגנוזה של גליובלסטומה מולטיפורמה עדיין מוגבלת. ההישרדות הממוצעת נעה סביב שנה וחצי מרגע האבחנה. כיום אנו מסתמכים על מספר גורמים ידועים להערכת הפרוגנוזה. כגון גיל המטופל, מצבו התפקודי (KPS), מידת הכריתה הניתוחית וטיפולים משלימים. עם זאת, יש צורך מתמשך בזיהוי גורמים נוספים. במיוחד כאלה שיכולים גם לשקף מנגנונים ביולוגיים עמוקים יותר ואף להוות יעד טיפולי עתידי.
מהי שונות קצב הלב (HRV) ולמה היא מעניינת אותנו?
שונות קצב הלב (Heart Rate Variability – HRV) היא מדד המבטא את השינויים הקטנים בזמן שבין פעימות הלב. מדד זה משקף את פעילות מערכת העצבים האוטונומית. בפרט את פעילות העצב הוואגאלי. מרכיב חשוב במערכת הפרה-סימפתטית.
בעשור האחרון הצטברו עדויות לכך שלפעילות זו יש תפקיד משמעותי במחלות שונות. כולל מחלות לב, מחלות ניווניות ואף סוגים שונים של סרטן. נמצא כי פעילות וגאלית גבוהה יותר קשורה לעיתים לתגובה דלקתית מופחתת ולפרוגנוזה טובה יותר. עם זאת, עד כה לא נבדק באופן שיטתי הקשר בין HRV לבין הישרדות בחולי גליובלסטומה. זה היה הבסיס למחקר שלנו.
כיצד בוצע המחקר?
במחקר נכללו 88 מטופלים עם אבחנה חדשה של גליובלסטומה. מטופלים אלה עברו ניתוח או ביופסית מוח במחלקה הנוירוכירורוגית במרכז הרפואי רמב"ם. לכל המטופלים היה רישום אק״ג קצר לפני הניתוח, ממנו חישבנו את מדדי הHRV.
המדד המרכזי שנבדק היה הקשר בין HRV לבין הישרדות כוללת (Overall Survival) תוך התחשבות בגורמים קליניים מוכרים כגון גיל, מצב תפקודי והיקף הכריתה.
מה מצאנו?
הממצאים היו מעניינים במיוחד. בכלל אוכלוסיית המטופלים, HRV נטה להיות קשור להישרדות, אך לא הגיע למובהקות סטטיסטית. אולם כאשר ניתחנו את הנתונים לפי גיל, התמונה השתנתה באופן ברור:
בקרב מטופלים צעירים יותר (עד גיל 65), HRV גבוה היה קשור באופן מובהק להישרדות ארוכה יותר.
מטופלים עם HRV גבוה חיו בממוצע כ־20 חודשים, לעומת כ־13 חודשים בלבד בקרב מטופלים עם HRV נמוך.
בנוסף, מצאנו כי ל-HRV יש גם תפקיד “ממתן” (moderating effect) ביחס לגורמי פרוגנוזה אחרים. לדוגמה:
- היקף הכריתה הניתוחית (EOR) השפיע על הישרדות בעיקר כאשר HRV היה נמוך
- כאשר HRV היה גבוה, השפעת גורמים אלו הייתה פחות בולטת
ממצא זה מרמז כי פעילות וגאלית גבוהה עשויה “להגן” במידה מסוימת מפני גורמים שליליים אחרים.
מה המשמעות הביולוגית?
אחת ההשערות המרכזיות היא שעצב הואגוס משפיע על תהליכים דלקתיים בגוף. דלקת מערכתית ידועה כגורם המשפיע על התקדמות גידולים, כולל גליובלסטומה מולטיפורמה.
פעילות וגאלית גבוהה יותר עשויה:
- להפחית דלקת
- להשפיע על סביבת הגידול
- לתרום לתגובה טובה יותר של הגוף למחלה
השפעה זו עשויה להיות משמעותית יותר במטופלים צעירים, שבהם המערכת הביולוגית “גמישה” יותר ופחות מושפעת ממחלות רקע.
למה זה חשוב למטופלים ?
המשמעות של המחקר היא כפולה:
מצד אחד, HRV עשוי לשמש בעתיד ככלי נוסף להערכת פרוגנוזה, מדד פשוט יחסית, שניתן להפיק מבדיקת אק״ג קצרה.
מצד שני, ייתכן שמדובר לא רק במדד, אלא גם ביעד טיפולי פוטנציאלי. אם פעילות וגאלית אכן משפיעה על מהלך המחלה, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה להשפיע עליה באמצעים שונים ולשפר תוצאות טיפול.
סיכום
המחקר שלנו מציע הסתכלות חדשה על הקשר בין המוח לגוף: לא רק הגידול עצמו קובע את מהלך המחלה, אלא גם מערכות פיזיולוגיות רחבות יותר. כמו מערכת העצבים האוטונומית.
מדובר בצעד נוסף לכיוון רפואה מותאמת אישית. כזו שמביאה בחשבון לא רק את הגידול, אלא את המטופל כולו.
