ניתוחי מוח בערות נשמעים כמו מדע בדיוני אבל מדובר בפרוצדורה ניתוחית המבוצעת בשנים האחרונות על ידי רופאים מומחים ברמה יום יומית. צריך להבין ראשית למה הפרוצדורה הזאת משמשת. לפני שניכנס לנקודה הזאת, אסביר בכמה מילים אודות גידולי מוח.
גידולים אקסטרה אקסיאליים
את גידולי המוח אפשר לחלק לגידולים שצומחים מחוץ למוח. גידולים אקסטרה אקסיאליים. הם נמצאים בתוך הגולגולת ולוחצים על רקמת המוח. גידולים אלה יכולים לגרום לחסרים נוירולוגיים. לא תמיד הם מצריכים טיפול כי מדובר בגידולים שפירים במהות שלהם. למשל, גידולים מסוג מנינגיומות או אדנומות של בלוטת יותרת המוח. במידה והם כן מצריכים ניתוח מפני שהם גדלים וגורמים לתסמינים נוירולוגיים אז אפשר לנתח. האתגר בניתוח הוא למעשה להפריד את הגידול מרקמת המוח כשהגבול הוא ברור.
גידולים אינטרה אקסיאליים
לעומתם, קבוצה נוספת של גידולים מוחיים הם קבוצה של גידולים המכונים אינטרה אקסיאליים. אלו גידולים הצומחים מתוך רקמת המוח. הם הולכים וגדלים תוך לפעמים הרס של רקמת המוח. במקרה הזה של גידולים תוך אקסיאליים, הגבול בין הגידול לרקמת המוח לא ברור. אנחנו המנתחים, לפעמים צריכים להגדיר את גבולות הגזרה שלנו. גידולים ממשפחת הגידולים האינטרה אקסיאליים הם למשל כל משפחת הגליומות עם הדרגות השונות שלהם או למשל גרורות מוחיות. כאשר הגידול האינטרה אקסיאלי נמצא בקרבת איזורי שפה או כל אזור תפקודי אחר, הדרך לכרות את הגידול ולשמור על התפקוד של המטופל היא למעשה על ידי שיחה, על ידי דיבור עם המטופל בזמן הניתוח. לפרוצדורה הזו קוראים ניתוח מוח בערות.
שלבי ניתוח מוח בערות
השלבים של ניתוחי מוח בערות זהים לשלבים של ניתוח מוח רגיל בהרדמה כללית. השוני הוא שבחלק המרכזי של הניתוח, אנו צריכים את שיתוף הפעולה של המטופל באמצעות שיחה עם המטופל. בנוסף לצוות הניתוח נוכח מנטר או מנטרת שנפגשים עם המטופל יום או יומיים לפני הניתוח כדי לבצע הערכת שפה בסיסית של המטופל. הפעם השניה שהמנטר נפגש עם המטופל היא בזמן הניתוח עצמו. מעבר לשיחה השוטפת עם המטופל המנטר יוסיף בדיקות שפתיות. בזמן הניתוח אנו חושפים את קליפת המוח. בשלב זה אנחנו צריכים להחליט על הדרך הטובה ביותר כדי להיכנס פנימה על מנת לכרות את הגידול. כמו כן, אנחנו צריכים להבין את מיקום האיזורים התפקודיים של המטופל עליהם צריך לשמור ובהם אסור לגעת.
גירוי חשמלי בניתוחי מוח בערות
כדי להבין את המיקומים והגבולות שלהם, אנו מבצעים טיפול חשמלי. אנחנו יכולים להבין את מיקום האזורים החיוניים על ידי ביצוע גירוי חשמלי תוך כדי שיח עם המטופל. הגירוי מדמה הפרעה וכך אנו יכולים לדעת אם נגרמת הפרעה שפתית כתוצאה מהגירוי החשמלי. במידה ונגרמת הפרעה שפתית, אנו יודעים שמדובר באזור תפקודי חיוני ועליו צריך לשמור. ההפרעה השפתית היא כמובן זמנית והיא חולפת עם הפסקת הגירוי החשמלי. לאחר שסיימנו עם המיפוי של קליפת המוח ואנחנו יודעים איפה אנחנו יכולים להיכנס כדי לכרות את הגידול, אנחנו מתחילים עם כריתת הגידול.
מיפוי מסילות החומר הלבן
השלב הבא הוא מיפוי של החומר הלבן. אלו המסילות שמובילות את המידע מרמת קליפת המוח אל שאר מערכת העצבים. אנחנו צריכים בכל רגע נתון במהלך כריתת הגידול, מה המרחק שלנו ממסילות החומר הלבן על מנת לשמור עליהן. המטרה שלנו היא לעצור במידה ואנחנו מתקרבים במידה מספקת אל מסילות החומר הלבן. זאת גם במחיר של השארת הגידול מאחור. המטרה בסופו של דבר היא כריתה מקסימלית תוך כדי שמירה על התפקוד הנוירולוגי של המטופל.