ניתוח מוח בערות – יש מצבים מוזרים ובלתי נתפסים, כמעט כמו סצנה מסרט. מה קורה כשברגע קריטי אנו שומעים התרעת חירום מכל הטלפונים? זה בדיוק מה שקרה בבית החולים רמב"ם בחיפה. סיטואציה חריגה, מורכבת, וכמעט בלתי נתפסת בזמן אמת.
כדי להבין, צריך להסביר מה זה ניתוח מוח בערות מלאה. זהו הליך ייחודי שבו המטופל אינו מורדם לחלוטין.
הוא נמצא בערות מלאה או חלקית על ידי הרדמה מקומית ובאמצעות חומרים מטשטשים.
למה בכלל לבצע ניתוח מוח בערות כשהמטופל ער ומודע?
המוח אחראי על תפקודים חיוניים כמו דיבור ותנועה. אזורים שונים שולטים על יכולות שונות ורגישות מאוד.
מטרת ניתוח מוח בערות
כאשר הגידול קרוב לאזור האחראי על השפה, הסיכון לפגיעה גבוה. המטרה היא להסיר את הגידול מבלי לפגוע בתפקוד חיוני. כאן נכנסת חשיבות הניתוח בערות מלאה.
בתחילת הניתוח המטופל מורדם לפתיחת הגולגולת. לאחר מכן מעבירים אותו לערות מבוקרת עם טשטוש מותאם. המוח עצמו אינו מעביר כאב ולכן ניתן לנתח בזמן ערות.
בשלב זה מתחיל הניטור התפקודי בזמן אמת. כאן נכנס לתמונה תפקיד חשוב מאוד: המנטר.
המנטר בוחן את תגובות המטופל לאורך כל הניתוח. המטופל מתבקש לדבר ולענות על שאלות פשוטות. כל שינוי קטן בתגובה נבדק ונבחן בקפדנות רבה.
המנתחים מגרים אזורים במוח בגירוי חשמלי עדין ומדויק. במקביל נבדקת השפעת הגירוי על יכולת הדיבור. אם מופיעה פגיעה בדיבור, האזור מסומן כאזור רגיש.
כך נוצר מיפוי חי של תפקודי המוח בזמן הניתוח. המיפוי מונע פגיעה באזורים קריטיים.
זהו כלי מרכזי לשמירה על איכות החיים לאחר הניתוח. כל רגע בניתוח כזה דורש תשומת לב מלאה ומדויקת. הצוות מקשיב לכל מילה של המטופל בזמן אמת.
ועכשיו תארו לעצמכם את הרגע הבא. אדם בשנות הארבעים לחייו שוכב על שולחן הניתוחים. הוא ער, מדבר, ומשתף פעולה עם הצוות הרפואי.
הצוות מרוכז לחלוטין בכל תגובה ותנועה שלו. ואז לפתע נשמעות התראות חירום מכל הטלפונים.
מדובר בהתראה מקדימה לפני אזעקה. המציאות החיצונית חודרת לרגע הכי עדין בניתוח.
למרות זאת, חדר הניתוח ממוגן והצוות ממשיך לעבוד. אי אפשר לעצור ניתוח כזה באמצע שלב קריטי.
הצוות שומר על קור רוח וממשיך בניטור התפקוד. המנטר ממשיך לשאול, והמטופל ממשיך לענות.
כך ממשיך הניתוח, למרות הרעש והלחץ מסביב. המקצועיות נשארת במרכז, יחד עם טובת המטופל.
זו דוגמה נדירה לשילוב בין רפואה מתקדמת למציאות מורכבת.
פרופסור רחל גרוסמן: היום ניתחנו בערות בחור בשנות הארבעים לחייו. כל חדרי הניתוח בבית החולים רמב"ם ממוגנים ואנחנו בעצם מתחילת המלחמה מתנהלים בשגרה רגילה של עבודה. גם שיש סיטואציה מלחיצה לכל הדעות, כמו התרעה, אנחנו פשוט המשכנו בניתוח שהסתיים בהצלחה.