גליומה – גליומות מהוות כשליש מכלל הגידולים במוח. מקור הגליומות הוא מתאי התמך (תאי גליה) שתפקידם לתת תמיכה והגנה לתאי העצב במוח. גידולים גליאלים (גליומות) נוצרים, גדלים ומסננים את רקמת המוח. קיימות 4 דרגות ממאירות. נהוג לחלק את הגליומות לכאלה מדרגה נמוכה (דרגה 1-2) המתאפיינות בקצב גדילה איטי. קיימת גליומה מדרגה גבוהה (דרגה 3-4). גידולים המתפתחים מהר יחסית בדרגת ממאירות גבוהה. גידולים אלה מחייבים טיפול גם לאחר כריתה ניתוחית. זאת לאור יכולת תאי הגידול לסנן את המוח גם לאזורים מרוחקים מהגוש הגידולי עצמו.
הטיפול בגליומה מותאם לרוב באופן אינדיבידואלי ונקבע על פי מצבו הנוירולוגי של המטופל. מיקום הגידול ואבחנתו ההיסטופתולוגית גם קובעים את סוג הטיפול עם דגש על מאפייניו המולקולרים. מחקרים רבים שפורסמו בעשור האחרון הראו באופן ברור כי כריתה מלאה / מקסימלית של גידולים גליאלים מביאה להארכת חיי המטופלים. אנו רואים את היעילות בכל הדרגות הממאירות. זאת כמובן תוך שימור תפקוד המנותח ואף שיפור באיכות החיים. במקרים בהם אנו לא יכולים לבצע כריתה של הגידול, נבצע ביופסיה סטראוטקטית לצורך קבלת אבחנה בלבד ולקביעת דרך הטיפול.
גליומה – מטרת הניתוח
מטרת הניתוח היא לבצע כריתה מקסימלית של הגידול. השאיפה היא לא לפגוע ברקמת המוח סביב. כיוון שמדובר בגידול המסנן את רקמת המוח, לא קיים גבול ברור בין הגידול לבין רקמת המוח. כיום ידוע כי תאי הגידול מסננים אף אזורים הרחוקים מהגידול. זאת ניתן להבין בבירור ב MRI ועל כן לא ניתן לבצע כריתה של כל תאי הגידול. קיים אתגר גדול בכריתת גידולים אלה מפני שהם מערבים את רקמת המוח עצמו. לאור החשיבות לשמירת תפקוד החולים, קיימות טכנולוגיות מתקדמות אשר התפתחו בשנים האחרונות. באמצעותן אנו יכולים היום להשיג כריתה מקסימלית של גידולים מסוג זה תוך שימור תפקוד המטופלים.
ניתוחים לכריתת גליומות מבוצעים באופן שגרתי תוך שימוש בטכניקות מיקרוכירורגיות מתקדמות. בנוסף, אנו משתמשים במיקרוסקופ ניתוחי מתקדם, בהנחיית מערכת ניווט. כך אנו יכולים לתכנן באופן מדויק את אופן הגישה וביצוע הקרניוטומיה (פתיחת עצם הגולגולת). אנו משתמשים באופן שגרתי בטכנולוגיית הדמיית MRI מסוג Diffuse Tensor Imaging (DTI) אשר מדגימה את מסילות החומר הלבן הרלוונטיות הנמצאות בקרבת הגידול (ראה תמונה) ובהדמיות פונקציונליות.
תהליך ניתוח להסרת גליומה
במהלך הכריתה, אנו משתמשים במידת הצורך באולטראסאונד תוך ניתוחי או ב MRI תוך ניתוחי. אלו נותנים אומדן למידת הכריתה הניתוחית בזמן אמת. אנו משתמשים באופן שגרתי בסמן פלואורסנטי בשם 5ALA הניתן למטופל בשתייה מס' שעות לפני הניתוח. לאחר כריתת מרבית הגידול, באזורים בהם גובל הגידול עם רקמת המוח, שימוש בסמן 5ALA מגדיר את גבולות הכריתה. תחת אור מיקרוסקופ עם פילטר אולטרה-סגול, מודגמים תאי הגידול בצבע פלואורסנטי ורוד. בניגוד לרקמת מוח אשר לא עוברת פלואורסנציה (ראה בתמונה דוגמה לפלואורסנציה של גידול גליאלי כפי שמודגם מבעד למיקרוסקופ בזמן הניתוח). בתום הניתוח, יועבר המטופל להשגחה בטיפול נמרץ עד הבוקר שלמחרת. ב 48 שעות שלאחר הניתוח יבצע המנותח MRI מוח על מנת להדגים את מידת כריתת הגידול ועל מנת לשלול סיבוכים ניתוחיים כגון החמרה בבצקת, אוטמים מוחיים או דימומים. מרבית המטופלים משתחררים לביתם תוך 2-3 ימים לאחר הניתוח בהמתנה לתוצאות האבחנה ההיסטופתולוגית של הגידול והחלטה על צורך בטיפול עתידי.